בזמנו כשמשרד החינוך אסר ללמד את ״אתה חברה שלי״ ליונה וולך, כתבתי פוסט על האופן שבו האיסור הזה הסביר לנו שהמיניות המותרת בשיעורי ספרות, מלמדת אותנו שאונס של נערות על ידי גברים בני ארבעים זה סבבה לגמרי ושפאסיביות נשית זה המצב הרצוי, אבל קוויריות, נזילות מגדרית וסקס הדדי בהסכמה זה דבר מזעזע שיש להמנע ממנו.
הפעם משרד החינוך אוסר על לימוד ״גדר חיה״ לדורית רביניאן, טקסט שמראה, לכאורה*, רומאן בין יהודי לערביה, ומאיים לדבריו על הנפרדות בין שני העמים. רשמו כבר כמה וכמה רשומות בנוגע לריבוי הספרים שכוללים מין ואהבה חוצי דת ולאום הכלולים בתוכנית הלימודים, כולל שיעורי התנ״ך. אני בעיקר ממליצה בהקשר הזה שיפסלו גם את ה״אדונית והרוכל״, כי אנחנו עלולות ללמוד ממנו שסקס עם ערפדות זה לוהט (מה שנכון, נכון). הבחירה לאסור על הלימוד של ״גדר חיה״, נובעת מההנחה בדבר כוחה של הספרות, ומידת ההשפעה של הטקסטים הנלמדים, וכמו שמעיין ניזנה כתבה, זה שב ומציף את העובדה ש״ לא מפחיד אותנו שנערים יקבלו מהיצירות שהם קוראים רעיונות על קנאה מטורפת לבת זוג, על אונס, על רצח. לא אכפת לנו שנערות ילמדו שבן זוג אלים זה רומנטי ועצמאות זה רע. רק שלא ישכבו עם ערבים.״
בנוסף, משרד החינוך משרטט לנו הפעם באופן מוצהר גם את גבולות הלאום ואת גבולות היחסים הלגיטימיים בין בני הלאומים השונים. רצח, כיבוש וגירוש מותר, אהבה ומין אסור. בשיעורי מורשת, דת ותנ״ך אמורים התלמידים ללמוד על עליונות הגזע היהודי, בשיעורי היסטוריה הם אמורים ללמוד שהערבים הם אויב, בשיעורי מולדת ושל״ח, הם צריכים לגבש נקודת מבט אורינטליסטית מלווה בחלוקה לערבים טובים שמתגייסים לצבא, והם קצת פרימיטיבים, אבל אנחנו סוג של ״מקבלים אותם כמו שהם״, וערבים רעים שכדי להלחם מולם אנחנו נתגייס לצבא, נסתובב עם נשק ונהייה גברים-גברים. בשיעורי אזרחות הם ילמדו מעכשיו שהיהודית קודמת לדמוקרטית ושלנו, רק לנו, ארץ זו. ואפילו בשיעורי ערבית, הם לא אמורים ללמוד איך לנהל שיחה, אלא איך להיות סוכני מודיעין טובים. ובשיעורי הספרות נוודא לא יכללו תכנים שעלולים לערער על המסרים הללו.
משרד החינוך צודק, לטקסטים בכלל ולספרים בכלל, יש כוח. הם מעצבים את המחשבה, את התודעה ואת הנפש. הם מכוננים זהות ושפה ונקודת מבט על העולם. באופן מצער, תוכנית הלימודים הישראלית, כמכלול בנויה כדי לכונן בתלמידים תועדה של הפרדה, תחושת איום והיררכיה בין גזעית. התלמידים לא לומדים שהאחר זה אני. להפך, האחר הוא ממש לא אני, ומהאחר יש להשמר.
*הלכאורה כאן הוא בגלל שאת ״גדר חיה״, בניגוד לטקסטים האחרים אליהם אני מתייחסת, לא קראתי, ואני לא יכולה לנתח את התכנים שלו, רק לדבר על ההקשר בו הם נפסלו.
להשאיר תגובה