Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אוגוסט, 2012

כמעט עשר שנים לאחר שרייצ'ל קורי, פעילת שלום אמריקאית בת 23, נדרסה על ידי בולדוזר, בזמן שניסתה למנוע הריסת בתים בעזה, פסק אתמול בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה שהגישה משפחתה כנגד צה"ל. השופט עודד גרשון ניקה את הצבא מכל אחריות למותה.

גרשון קיבל את טענת הצבא כי רייצ'ל וחבריה הפגינו בשטח אש, אף כי לא התרחשה כל לחימה בשטח באותו היום וכן לא הוצג בפני בית המשפט צו שטח צבאי סגור, כנהוג וכנדרש. השופט גרשון קבע כי מותה של רייצ'ל היה תאונה מצערת שנבעה מסירובה להתפנות מהשטח ולא, נניח, מהחלטתו של הצבא לחשף עם בולדוזרים ממוגנים שטח בו מפגינים אנשים. הוא גם קבע כי חקירת הצבא את האירוע הייתה מפורטת ומלאה, על אף שזו נוהלה על ידי צעירים חסרי ניסיון בני 19 שלא שמעו אפילו עדות אחת מפעילים פלסטינים ובינלאומיים שנכחו במקום באותו יום, והגבילו את עצמם לחקירת אנשי צבא בלבד.

החלטת בית המשפט שבה ומראה כי בית המשפט הישראלי הינו כלי בשירות הכיבוש והאפרטהייד, שמטרתו אינה רדיפת הצדק כי אם שימור הדיכוי. במסיבת עיתונאים לאחר הדיון בהשתתפות משפחת קורי ועורך דינם, חוסיין אבו-חוסיין, אמרה אמה של רייצ'ל, סינדי קורי: "זהו יום עצוב, ולא רק לנו כמשפחה. זה יום עצוב למדינת ישראל. זה יום עצוב לפעילי זכויות האדם. זה יום עצוב לחוק הבינלאומי. זה יום עצוב לצדק". על אף שאין להם ציפיות גבוהות, המשפחה מתכוונת לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון, ומרגישה מחויבת להמשיך ולקדם את המסר של רייצ'ל אודות "יצירת קשרים בין אנשים" בכל אמצעי שהוא, בין היתר בערוץ המשפטי.

corriepressconference

"התחלנו את המשפט הזה בחיפוש אחר האמת, אבל אנחנו גם מחפשים שינויים", אמרה סידני קורי. לאורך מסיבת העיתונאים שבה והדגישה משפחתה של רייצ'ל, כי המאבק שלהם להכרה הוא בלתי נפרד מהמאבק הפלסטיני. הם טוו את ההקשרים לנוכחותה של רייצ'ל ברפיח באותו היום, 16,000 איש שבתיהם נהרסו בחודשים שקדמו לו, ומשפחת חברים, ביניהם ילדים קטנים, שהסתתרו בבית עליו הגנה רייצ'ל בגופה. הם גם ציינו כי פלסטינים רבים שנרצחו על ידי הצבא הישראלי, מנועים מלחפש מענה במנגנוני המשפט הישראלים, וכי מאבקם לצדק בעבור רייצ'ל, נעשה גם בשמם של אותם פלסטינים.

נקודה נוספת שהודגשה הן על ידי המשפחה במהלך מסיבת העיתונאים, והן על ידי קבוצת פעילים ישראלים מארגונים שונים שהפגינה מחוץ לבית המשפט, היא הצורך בהטלת אחריות על ישראל בעבור הפשעים שהיא מבצעת, על ידי הקהילה הבינלאומית. סינדי אמרה במפורש "משפחתי ואני, כמו גם קרן רייצ'ל קורי, תומכים תמיכה מלאה בקמפיין הבד"ס [הקמפיין לחרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל. ל']." היא גם הביעה תמיכה ספציפית בקמפיין נגד חברת קטרפילר, יצרני הבולדוזר מסוג די9 שהרג את רייצ'ל, עמם ניסתה המשפחה להתקשר ולתקשר במהלך השנים, בחוסר הצלחה.

השאלה האחרונה שנשאלה המשפחה לפני סיום מסיבת העיתונאים, הייתה כיצד הם מרגישים, לגבי אמריתו של השופט, כי רייצ'ל הייתה צריכה לסור מדרכו של הבולדוזר. בתגובה לכך אמרה סינדי "רייצ'ל לא הייתה צריכה לזוז, אנחנו כולנו היינו צריכים לעמוד שם איתה."

פורסם במקור באנגלית במונדוויס, ובעברית בהעוקץ.
מודעות פרסומת

Read Full Post »

להטבים רבים בפיד הפייסבוק שלי מפרסמים בימים האחרונים רצף של עדכונים לעגניים על הזמר זאב נחמה שסיפר בראיון למוסף "שבעה לילות" על התנוסויותיו המיניות עם גברים. בראיון אמר נחמה, שעל אף שהיו לו התנסויות עם גברים, הוא אינו מגדיר את עצמו כהומוסקסואל, והסביר זאת בכך שחוויותיו עם גברים היו מיניות בלבד,  אך אף אחת מהן לא ערבה רגש, והוידוי הזה מסתבר הוא בסיס מספק ללעג וזלזול בתוך הקהילה הלהטבית. אני מוצאת את הבדיחות האלה צורמות ובעיתיות, וזו אינה הפעם הראשונה שאני נתקלת בהומור וחוסר קבלה מסוג זה. אני לא מצטט כאן תגובות נבחרות, מאחר ואני לא מנסה לעשות כאן ניימינג אנג שיימינג, אלא להצביע על תופעה מאפיינת קהילתית, ולמחות עליה. למען הגילוי הנאות, אציין, כי לא קראתי את הראיון במלואו, כי אם רק את החלקים ממנו שנסרקו והועלו לפייסבוק, והתגובות אליהם. אני סבורה כי התגובות משקפות מספיק.התגובות הלועגות מגדירות את נחמה כהומוסקסואל בארון, כזה שאינו מסוגל להתמודד עם הנטיות וההעדפות המיניות שלו. התגובות הללו משקפות חוסר קבלה בסיסי ועמוק של חוויות שאינן משתלבות עם תפיסת העולם של המגיבים. זאב נחמה בוחר שלא להזדהות כהומוסקסואל, תוך שהוא חולק עם כל העולם את ההתנסויות שהיו לו עם גברים. הוא לא בוחר לעשות זאת מתוך התבצרות בתוך ארון. הוא לא בוחר לעשות את זה ממקום של הסתרה ובושה בחוויות שלו, אותן הוא, כאמור, מספר בגלוי בראיון למוסף סוף השבוע. הבחירה שלו, לפחות כפי שהוא מציג אותה, נובעת מתוך תפיסה של מיניות הומוסקסואליות כחוויה רגשית ולא רק כחוויה מינית. תפיסה והבנה שאנחנו, לפחות לדעתי נאבקות כבר שנים לייצר בחברה.על רצף הנטיות המיניות, שמוגבל ומצומצם הן על ידי החברה ההטרוסקסואלית, ובמקרים רבים גם על ידי החברה הלהטבית, שחשות צורך לתת תוויות וכותרות לכל אדם ולכל חוויה מינית, ישנן נטיות רבות שאין להן שם ואין להן הגדרה, או לכל היותר, לא אחת המוכרת על ידי רוב החברה. יש מי שרואים באנשים בעלי מגדר מסוים פרטנרים למין בלבד ובמגדר אחר פרטנרים רגשיים. יש כאלה שבעבורם ההפך הוא הנכון. יש מי שבאמת רק בוחרות להתנסות ומחליטות שזה לא עושה להן את זה. יש מי שנהנות ממין שמשלב פרטנרים מיותר ממגדר אחד, אבל רק כאשר מדובר במין קבוצתי, ועוד ועוד. יתכן שנחמה אינו מפתח רגשות כלפי גברים עקב הפנמת התפיסה החברתית הרואה בגברים מי שמחפשים מין בלבד, בעוד שנשים מחפשות רגש. יתכן שהוא מפתח רגשות שכאלה, אבל מדחיק אותם, מכיוון שאינו רוצה לשאת במחיר או בתוצאות, ומתוך חוסר רצון להיות מזוהה עם הקהילה הלהטבית. כך או כך, אף אחד מאיתנו אינו יושב בתוך הראש שלו, ולפיכך לא נוכל לדעת. בכל מקרה, אין הצדקה למחיקת חווית החיים האותנטית שלו כפי שהוא מתאר אותה, וכקהילה שנאבקת על קבלה והבנה של המיניות שלנו ושל חוויות החיים שלנו, אסור לנו לעשות זאת.יתרה מזו, אני סבורה שבביטול הזה יש אלמנט של פגיעה עצמית בקהילה. הוא עלול לערער את ההזדהות, גם אם החלקית שאדם כמו נחמה עשוי לפתח כלפי הקהילה הלהטבית, שכן הוא מושם בה ללעג ולקלס ברגע שהתבטא באופן שמקרב את עצמו אליה. הוא גם עשוי לגרום לסלב הבא שישקול לחלוק עם הציבור התנסויות מיניות חד מיניות שהיו לו לשוב ולחשוב על כך, מתוך מודעות לכך שהוא יאלץ להתמודד עם דיכוי כפול, הן מתוך ההעולם ההטרוסקסואלי, והן מתוך הקהילה הלהטבית. אני סבורה שאנחנו צריכות ליצור קהילה כמה שיותר פתוחה, כמה שיותר מקבלת, וכמה שיותר מאפשרת לאנשים לחקור את המשיכות וההעדפות שלהם. הביקורות על נחמה אינן עושות זאת.

מעבר לכך, מהאופן שבו נחמה מתאר את המשיכות וההתנסויות שלו, הוא בבירור נמשך גם לנשים, ואיתן הוא גם מנהל מערכות יחסים רגשיות וארוכות טווח. עובדה שכל המזדעקות והמזדעקים בפיד שלי על כך שנחמה הומוסקסואל בארון מצליחים להתעלם ממנה. הם מתעלמים גם מהעובדה שישנה בלכסיקון נטייה מינית המכילה את אופציית המשיכה הן לנשים והן לגברים – ביסקסואליות. לא רק שהם מוחקים את האופציה הביסקסואלית, אלא בהגדרתו של נחמה כהומוסקסואל, הם מבטלים את כל ההתנסויות, רבות המשמעות, כפי שהוא מתאר, שהיו לו עם נשים. למעשה, הם אומרים, כי ברגע שהיו לך התנסויות מיניות מהנות גם עם גברים, כל המין שעשית עם נשים הוא בגדר הסוואה לזהותך האמיתית כהומוסקסואל. מדובר באמירה, שאינה רק ביפובית, אלא גם שוביניסטית, שכן היא מקטינה וממזערת את המשמעות של חוויות המערבות נשים. אני כן רוצה להוסיף ולציין שכפי שהזהות הביסקסואלית אינה קיימת בתודעה הלהטבית, היא אינה קיימתת בתוך התודעה ההטרונורמטיבית. אפשר כי אם הנטייה הביסקסואלית הייתה מוכרת יותר נחמה היה בוחר להזדהות ככזה. אפשר גם אחרת. אולם המחיקה הן של הנטייה והן של החוויות הביסקסואליות בתוך הקהילה הלהטבית צריכה להפסק. אף על פי כן, חשוב לי להבהיר שכפי שאני מתנגדת לסיווגו של זאב נחמה כהומוסקסואל, אני גם לא אני לא מנסה לסווג אותו כאן כביסקסואל, וגם לא למקם אותו על רצף ביסקסואלי. כפי שאמרתי קודם, לא לי לקבוע את נטיתו המינית של אדם.

באנקדוטה נוספת שנחמה חולק בראיון שאף היא מושמת ללעג, הוא מספר על ישיבה בבית קפה, ועל בחורה שניגשה אליו, ולאחר ושענה כן לשאלתה אם הוא מאמין בתשוקה הלכה לשירותים. במקום ללכת ולשכב איתה, כפי שהמליץ לו בחום בעל המקום הוא נבהל וברח. גם כאן יש לעג וביטול לחוויה מינית אותנטית של בן אדם. לעג שנובע מתוך אותה תפיסה חברתית שכבר הזכרתי, הרואה בגברים כמי שתמיד מחפשים סקס. תפיסה השופטת כל גבר הבוחר להמנע ממין בסיטואציה בה הוא נגיש לו, ככשלון מיני, לא מספיק גבר, ומצמידה לו את התווית אימפוטנט. תפיסה ששמה בספק את שאלת ההסכמה, ועל אחת כמה וכמה את שאלת הרצון של גברים במין, ומפעילה עליהם לחץ מתמיד להוכיח את המיניות שלהם ודרכה את הגבריות שלהם. גם גברים לא צריכים להיות זמינים מינית בכל רגע. גם גברים לא צריכים תמיד לרצות סקס. גם לגברים מותר להביע חוסר בטחון בנוגע למיניות, וגם לגברים מותר גם בסיטואציות של פלירט, ואפילו פסאדו הסכמה למין להחליט  "בעצם, לא מתאים לי", וללכת.

הקהילה הלהטבית נאבקת לשנות את החברה ולהפוך אותה למקבלת ומבינה לאנשים בעלי מגוון של נטיות מיניות. אנחנו נאבקות כדי שלא יבטלו את החוויות שלנו, כדי שלא יגידו לנו למי אנחנו נמשכות, כדי שלא יפסלו התנסויות שלנו ויגידו לנו שזה רק שלב, כדי שיקבלו את האופן שבו אנחנו בוחרות להגדיר את עצמנו ואת המשיכה המינית והרגשית שלנו. בו בזמן, תוך שהם ששים וממהרים לנכס לעצמם כל סלב שמביע משיכה ולו הקלה ביותר לבני המין או המגדר שלו, חוטאים רבים מבין חבריה של הקהילה בכל אותם הדברים כנגדם הם מוחים. בעוד שעל פי רוב, אני סולדת מהמשפט "השינוי מתחיל בתוכי", אני לא יכולה שלא להעלות אותו כאן, ולבקש מכל מי שקוראים את הטקסט הזה לעשות בדק בית עצמי וקהילתי, ולחשוב מחדש עד כמה הם נכונים לקבל מגוון של נטיות מיניות, גם כאלה שלא ניתן לשים בתוך קופסא ארוזה בסרט עם תווית צבעונית.

 

הטקסט פורסם גם בהעוקץ ובסלונה.

Read Full Post »